<h1>ספר הישר לר"ת — חידושים סימן כ"ח</h1>
<h2>דף ל.</h2>
[כתובות כ"ד ע"א] של חבירי ישן. נר' בעיני כמו שפי' רבינו שלמה דטובא איכא בריתא דדמאי כי האי גוונא מכור לי ישן נושן. אבל חדש וישן לא שייך למימר לגבי עומר דהוה ליה למימר שלי חדש ושל חבירי אינו חדש כדקתני שלי אינו מתוקן ושל חבירי מתוקן. והמשנה מוכחת דקתני לעיל מההיא [דמאי פ"ד מ"ו] מי כאן נאמן ומי כאן מעשר ואמר לו אני איני נאמן איש פלוני נאמן הרי זה נאמן הלך ליקח ממנו ואמר לו מי כאן מוכר ישן ואמר לו מי ששלחך אצלי אעפ"כ כו'. ש"מ דישן פירות ישנים קאמר (דמי) [דאי] ישן לאפוקי מחדש דעומר קאמר (אלא) [הלא] אותן שהוא קונה ישנות הן דהא הימנוהו. אלא על כרחיך בפירות חדשים וישנים קאמר. ולדברי רבי' שמפר' חדש היינו שביעית כמה תשובות יש בדבר. חדא דבחדש לא משכחנא בכולי תלמודא לשביעית. ועוד בשאמר לו (מיכן) [מי כאן] מוכר ישן מכלל דשביעית זבן והא הימניה. ועוד מי ששלחך אצלי הא איהו גופיה אמר אינו נאמן וזה המוכר תבואה מעיד עליו שהוא נאמן. ועוד לא נחשדו עמי הארץ על (הדמאי) [השביעית] כדאמרי' [יומא ט' ע"א] לפי ששלח כו' משקונין מהן מעשרין את הדמאי אבל נחשדו על (העומר חדש) [השביעית] מה יועיל תקנת מעשר דמאי. אלא ודאי לא נחשדו על השביעית אלא החשודים כדאמרי' בבכורות [כ"ט ע"ב] החשוד על הבכורות החשוד על המעשרות החשוד על השביעית החשוד (לאכול) [למכור] תרומה לשם חולין. ואיכא טובא התם. ואמרי' החשוד על המעשרות אינו חשוד על השביעית. אם כן לא נחשדו אלא חשודים. ומעשרות דהתם מעשר שני כדמפרש התם משום דבעי חומה. וכן מוכיח בשילהי הנזקי'. וכן פריך בפירקא קמא דחולי' לא גזרו על התערובת דמאי. ומקשי' ממתני' הנותן לשכינתו עיסה לאפות וקדירה לבשל אינו חושש משום שאור ותבלין שבה. בחשודה מיירי. ואם אמ' עשי לי משליכי חושש לשביעית ומעשר שני. ופריך ליה מדחיישי' לשמא עירבה שביעית ומעשר שני משום דחשודה הכי נמי ניחוש בתערובת דמאי דהתם עם הארץ. והאי דקתני במשנת דמאי [שם] מי כאן נאמן ומי כאן מעשר כדקתני לעיל מיההיא האומר למי שאינו נאמן על המעשר קח לי ממי שהוא נאמן ממי שהוא מעשר אינו נאמן כו'. ובתחילת אע"פ מוכיח שאין אפשר לאוקומי בשביעית כיון דלר' יהודה מחמיר על השביעית הוה ליה לאורויי בשאר איסורי דלא חמירי עלייהו כולי האי ותו לא. והכי פירושא. שלי אינו מתוקן וגם פירות חדשים של חבירי מתוקן וישן דאע"ג דפירות חבריה תרתי לטיבותא קאמר ביה מהימן (ד)למאן דלא חייש לגומלין. וכל מעשרות שאצל שביעית מעשר שני קאמר ובחשוד כדמוכח בבכורות והניזקין מעשרות בלא שביעית דמאי [כדמוכח] במסכת דמאי בריש האי פירקא [דמאי פ"ד מ"א] הלוקח פירות ממי שאינו נאמן על המעשרו' ושכח לעשרו שואלו בשבת מכלל דכי עשרינהו תקנינהו.
